כמה טרנזיסטורים דרושים כדי להחליף מנורה אחת?אני בכלל לא הייתי אז, אבל אומרים שהשמחה היתה גדולה כשהופיע הטרנזיסטור הראשון, בערך לפני 40 שנה (ולמי שיקרא את זה בעוד 20 שנה, נזכיר שאנחנו בשנת 2002). זקני הרוק זוכרים את הבשורות שהגיעו יחד איתו. לא צריך יותר להחליף מנורות. אין יותר צליל משתנה בגלל מנורה מסוג אחר בנקודה קריטית במעגל כלשהו. פחות חום. פחות צריכת אנרגיה. פחות משקל. אפשרות לנצל מרחב צלילים גדול יותר. פחות הוצאות. נשמע מושלם לא? גם לציבור הצרכנים בתחום שהסתער על הסחורה החדשה. עד אמצע שנות השישים רוב יצרניות הציוד האמריקניות העביר להילוך חמישי ביצור מוצרי solid state על חשבון המנורות שהחלו לקרטע בעלייה. הטרנזיסטורים היו מהירים יותר, קטנים יותר, קלים יותר ואיך לא - זולים יותר. הם הפכו מיד לנושאי הדגל במהפכת היצור בעולם המכשירים האלקטרוניים. המעגל המשולב, כמו שהוא נקרא, היה הכוכב והיה בזה הרבה הגיון.
המנורות (הומצאו בשנות 1906 על ידי Lee DeForest, מדען קצת מפוזר עם מוניטין שנוי במחלוקת) הן למעשה נורות, כמו אלו שנותנות אור, עם כמה שיכלולים פנימיים. זכר לתקופה האדיסונית מהמאה ה-19. מה עושים הממצאים הארכיאולוגיים האלה בתקופת נגני mp3 ניידים עם דיסק בגודל ג'יגה, מכוניות עם מגבים שמופעלים לבד כשיורד גשם וג'ילט Mach 3 טורבו? התשובה די מורכבת, כמעט כמו התשובה לשאלה מה עושה עדיין דוד לוי בממשלה..
בכל זאת, המאפיינים של שני היריבים הותיקים האלו יכולים לספק פרטים מעניינים על המאבק הארוך שסופו עדייו לא נראה באופק. נבדוק את ההבדלים חשובים:ואקום - אחד העקרונות במבנה המנורה הוא ואקום בתוכה. הוא אמנם אינו נחשב למוליך חשמלי קלאסי אבל הוא אידיאלי למעבר האלקטרונים מצד אחד לשני במנורה. זהו מעבר אות ללא שום תווך כמו חוט חשמלי שיכול להשפיע עליו ובעקיפין גם על הצליל. היתרון על המוליך למחצה הוא ברור.
דיסטורשן - להגיד שדיסטורשן טרנזיסטורי טוב יותר כי יש בו פחות רעשים מדיסטורשן מנורות זה קצת מצחיק. על אותו משקל אפשר לטעון שרעל פחות קטלני עושה בנאדם לפחות מת כשהוא הורג אותו. גם מנורות וגם טרנזיסטורים יוצרים דיסטורשן כתוצר עודף לעבודת ההגברה שהם מבצעים. אבל כן נכון לומר טרנזיסטורים יוצרים דיסטורשן מסדר אי זוגי ומנורות דיסטורשן מסדר זוגי. וההבדל בין השניים: כשמכים במיתר מקבלים את הצליל הבסיסי ובנוסף הרמוניות וצלילים שנותנים לו סוג העץ והאביזרים הנוספים. הם כולם קשורים הרמונית כלומר מוכפלים או בחזקת ארבע של הצליל המקור. כלומר סדר זוגי. לדוגמה אם נעלה את הצליל באוקטבה אחת אז הכפלנו את התדר. לעומת זאת אם נשלש את התדר נקבל צלילים שהם בין התוים ועל ידי כך מדגישים אותם - סדר אי זוגי. אז המנורות כאמור מפיקות דיסטורשן מסדר זוגי ולכן הוא קשור הרמונית בצליל ופחות מובדל ממנו כמו הדיסטורשן שיוצרים הטרנזיסטורים. אין פה עניין של טוב ולא טוב, רק טעם אישי. תבחרו את הרעש שלכם...
טופולוגיית המעגל - באופן כללי מעגלי מנורות פושטים יותר. האות צריך לעבור בפחות רכיבים להפיכתו לדיסטורשן מאשר במעגל טרנזיסטורים. תרשמו נקודה למנורות.
מרחב תדרים - הטרנזיסטורים משאירים כאן מאחור את המנורות. יש להם אפשרות לנצל יותר מרחב מאשר מנורות, שנשמעות קצת רכות בתדרים הגבוהים למשל. בנוסף יש להתאים את האות היוצא ממנורות כדי שלא יפגע ברמקולים (תיאום עכבות או impedance matching). הטרנספורמטור שאחראי לכך מוסיף השפעות על הצליל שפוגעות בו. עם טרנזיסטורים הבלאגן הזה לא קיים.תוחלת חיים - נצחון בנוק אאוט לטרנזיסטורים. הם ממשיכים לעבוד ועושים את זה טוב יותר מזמן חיים של אדם ממוצע. מנורות בדרך כלל מחזיקות מעמד בין שנה ל-4 שנים ואז יש להחליף אותן. שני גורמים משפיעים על תקופת חייהן הקצרה: הראשון הוא התפוגגות הואקום שמתרחשת עם הזמן. במוקדם או מאוחר האויר חודר פנימה. את זה הצליחו למזער בעזרת חומר כסוף (שנקרא getter) שאמור לספוג את מולקולות האויר שמצליחות לחדור. אפשר לראות אותו בדרך כלל בראש המנורה או בצדדיה. הוא נעשה לבן במגע עם אויר וזה מה שקורה אם שוברים מנורה למשל. זכוכית איכותית מצליחה לשמור על אטימות בצורה לא רעה וחיי מדף של מנורה יכולים להגיע לעשרות שנים. אבל הגורם השני והעיקרי הוא חום, שהורס רכיבים חשמליים בכלל ובפרט מנורות שמייצרות הרבה מאוד ממנו. חום מנורה יכול להגיע למאות מעלות. בהתליך כיבוי והדלקה רכיבי המנורה מתחממים ומתקררים בהפרשי זמן לא גדולים, מה שגורם להם להמתח, להתכווץ ולהשחק כתוצאה מכך. טרנזיסטור שפועל 24 שעות מייצר חום שמספיק רק לאדות את הלחות שמצטברת סביבו וכך גם תורם לאורך חייו. אפשר להפעיל גם מנורה במשך יום שלם אבל חלקיה פשוט יתחילו לזרוח בכתום מרוב חום.
אחידות - הבדיחה מספרת על מוכר שאמר ללקוח "אתה רצה preamp חדש? אין בעיה תחליף מנורות.." הסיכוי ששתי מנורות סוג (אבל של יצרן אחר) ישמעו אותו דבר הוא בערך כמו הסיכוי שלכם לצאת עם וינונה ריידר (או הת'ר גרהאם, או דני דה ויטו..) מספיקים שינויים מזעריים באחידות המתכת, עיקולי הזכוכית או החיווט במנורה, כדי להשפיע על זרימת האלקטרונים ולאחר מכן הצליל. הטרנזיסטורים בתחום זה הרבה יותר יציבים גם בגלל שהם מיוצרים לעמידות גבוהה יותר וכוללים הרבה מאוד רכיבים שהשפעה של אחד או שניים (אם הם לא מרכזיים מדי) מהם היא זניחה.
השורה התחתונה - אי אפשר להתחמק מהקלישאה על הטעם האישי. הקידמה והשפע הטכנולוגי מאפשרים לנו מבחר של אמצעים מצויינים להפקת צליל. גם אם אתם מכורים לסאונד מנורות או מתחילים לקפוץ רק עם דיסטורשן טרנזיסטורים - אף אחד עדיין לא הגיע לצליל המושלם, למרות שהדרכים להפקת צליל משתכללות והולכות. לפני מאה שנה הקהל בניסוי שערך אדיסון (שלא שמע מי יודע מה..) לא הצליח לזהות מהו צליל של כלים שמנגנים בחי וכלים שמושמעים מהגרמופון שהמציא. אז בכל זאת התקדמנו קצת..
