חזרה

Fender Stratocaster
פ. מיכאל

(תודה ל STNK - מ.פ)

הפנדר סטרטוקסטר היא ללא ספק אחת הגיטרות הכי פופולריות והכי מועתקות בעולם. גיטרה זו מצויה במלאי הציוד של כמעט כל מוזיקאי מקצועי. כיום קיימים דגמי Stratocaster שיוצרו בארה"ב, מקסיקו וגם דגמים יפניים שהם נדירים יותר אך הדגמים האמריקאים נחשבים לאיכותיים ומעודכנים ביותר ולרוב גם היקרים ביותר. הסטרטוקסטר הוא אחד הדגמים הראשונים שהוצא לשוק על ידי חברת פנדר בשנת - 1954 ראשיתו של הרוקנרול והפך לעוד סמל של אמריקני מובהק.

מבנה:
הסטרטוקסטר מורכבת מצוואר העשוי עץ-אדר (Maple) בעל 21 פרטים (frets) בדגמים המיוצרים במקסיקו ובדגמים הקלאסיים או 22 פרטים. הוא מחובר באמצעות ברגים לגוף בעל שתי קרניים. הגוף עשוי לרוב מעץ- המילה (Ash) או מעץ האלמון (Alder) ולעיתים רחוקות עושים אותו גם מעץ הצפצפה (Poplar). צוואר הגיטרה בעל עורך של כ 64.8 ס"מ מעוטר לאורכו בנקודות בין הפרטים, חלקו העליון של עשוי מעץ האדר (maple) או מעץ הסיסם השחור (rosewood).

ראש הגיטרה מצוי בזווית אפסית יחסית לצוואר עצמו (בניגוד לגיטרות של Gibson למשל) ומצוי בשני דגמים - סטנדרטי ו"רטרו" שהוא בעל ממדים גדולים מעט יותר. כל מכונות-הכיוון מותקנות מצד אחד של ראש הגיטרה ומיוצרות לרוב ע"י חברת Fender עצמה, לעיתים ע"י חברת Schaller הגרמנית. בחלק מהדגמים מותקנות מכונות ננעלות (locking machine heads) המאפשרות את נעילת המיתר בכל ראש מכונה ובכך מסייעות לגיטרה להשאר מכוונת זמן רב יותר, גם אחרי שימוש אינטנסיבי בטרמולו.

לגוף הגיטרה מחובר פאנל פלסטיק שעליו נמצאים מנגנוני הבקרה הכוללים כפתור כיוון עוצמת צליל, שני כפתורי כיוון עומק וגוון הצליל, בורר פיק-אפים והפיק-אפים עצמם.

רוב הדגמים הם בעלי שלושה פיק-אפים יחידים (Single-coil Pick-Ups). אבל לאחרונה החלה חברת פנדר לייצר גם גיטרות בעלות פיק-אפים כפולים הנקראים "המבקר" (Humbucker).

בתור הגשר (Bridge) שמחזיק את המיתרים נמצא טרמולו של פנדר. בדגמים הקלאסיים ואלו העשויים במקסיקו קיים דגם "וינטאג' טרמלו" המסוגל למשוך את המיתרים למטה בלבד. בדגמים האמריקאים מצוי טרמולו משופר וחדשני יותר המתחבר לגוף הגיטרה באמצעות שני ברגים (במקום ששת הברגים בדגמים הקלאסיים המיוצרים במקסיקו) ובעל מבנה "צף" מה שמקנה לו חופשיות תנועה ומאפשר למשוך את המיתרים גם למעלה. חלק מהדגמים הגיטרה מצוידים בגשר החדשני מסוג פלויד-רוז הכולל מצמד מיוחד בראש הגיטרה ופיק אפ תחתון כפול (האמבקר).

סאונד:
כדי לנסות לאפיין את הסאונד של ה-Stratocaster אפשר להסתפק במשפט אחד: "גיטרה לצליל נקי". זאת אומרת שהיא מתאימה באופן אידיאלי לנגינה ללא אפקטים מעוותים, בשל כך היא אהודה מאד על חובבי הבלוז, הג'ז והסרף. הצליל הצלול והבהיר מתאים לדימוי "זכוכית מתנפצת" - כל תו ברור וחד.

בשילוב דיסטורשן או אוברדרייב הסטרטוקסטר המסורתית בעלת הפיק-אפים היחידים נשמע פחות טוב מגיטרות מסוג גיבסון או איבנז למשל, אך לצליל יש גוון מעניין משלו שגיטריסטים רבים דווקא אוהבים.

פנדר לא לבד:
במיוחד בשביל מוזיקאים צעירים ומוגבלים במשאבים מייצרת חברת פנדר גיטרות בשם המותג סקוויר (Squier) במזרח הרחוק. אלו דגמים זולים של הסטרטוקסטר הכוללים מרכיבים זולים וסוגי עץ פשוטים יותר.

Stratocaster

לסטרטוקסטר קמו מתחרים וחקיינים רבים אך רק חברת ג'י אנד אל הצליחה לייצר חיקוי העולה על המקור. לאו פנדר המייסד שפרש והקים את החברה החדשה הצליח בעזרת חידושים ושיפורים בגשר, באלקטרוניקה ובחומרים לייצר סטרטוקסטר משופרת אך הבכורה במכירות נשארה אצל חברת פנדר.

מעריציה הנאמנים של פנדר נשארים איתה גם כשחיקויים מוצלחים מופיעים. מסורת לא זונחים ופנדר כבר מזמן הפך לשם לשם נרדף לגיטרה. בהתחשב בעובדה שממציא הדגם לא ידע לנגן בגיטרה הוא באמת עשה עבודה מופלאה.

חזרה

Click Here!