Gibson Les Paul

פ. מיכאל
(תודה ל STNK - מ.פ)

חברת Gibson שנוסדה בסוף המאה ה-19 בארה"ב, ע"י אורוויל גיבסון, היא קונצרן גדול המייצר מבחר רחב של כלי נגינה וציוד מוזיקלי. אך המוצר הידוע והפופולרי מכולם הוא גיטרת הלס פול. גיטריסטים כמו ג'ימי פייג', סלאש וגרי מור בחרו בה, אבל גם יש סיכוי טוב שגם אצל חובבי הפנדר המושבעים ביותר תמצאו לפחות לס פול אחת - גיטרה שמפיקה צליל באמת משובח.

הרעיון היה לפתח גיטרה בעלת מבנה שלם שבו גוף הגיטרה והצוואר יחידה אחת. לשם כך הוזמן לסטר פולפוס (Lester Paulfuss) שהיה גיטריסט אמריקני פופולרי. בנוסף לכישורי הנגינה שלו הוא ניחן גם בחוש טכני מפותח וביחד עם מהנדסי גיבסון הביא לעולם את הלס פול הראשונה. השם נוצר מקיצור שמו המלא של פולפוס ומעבר לכך שהעיד על חלקו בפיתוחה, היווה גם מקדם מכירות לא רע. הדגם הבכור קיבל את התואר גולד טופ (Gold Top) - חלקה העליון של הגיטרה היה צבועה בצבעי זהב והפיק-אפים היו מסוג סינגל . P-90

כמה שנים מאוחר יותר יצרה חברת גיבסון עוד דגם קלאסי, לס פול סטנדרט, שהכילה גם פיתוח חדשני בדמות ההמבקרים (Humbuckers) - פיק-אפים כפולים. גיטרה זו היתה ועדיין אידיאלית למוזיקת הרוק הכבד, בזכות הפיק-אפים הייחודיים שלה המפיקים צליל חזק ורועש בנגינה עם דיסטורשן ואפקטים שונים. עוד סימן היכר לגיטרה הזו הוא צבע גופה הנקרא סאן ברסט (Sunburst), המאופיין בקצוות גוף כהים עם מעבר הדרגתי לצבעים בהירים יותר כאשר מתקרבים למרכז.

מבנה:
במשך השנים פיתחה החברה יותר ממאה דגמי לס פול, אפילו יותר עם סופרים דגמים שייצורם הופסק, דגמים נדירים שיוצרו במספרים מזעריים, דגמים לאספנים, דגמים מיוחדים שנעשו בהזמנה אישית ודגמים בעלי ייחוס שנוצרו עבור מפורסמים שונים. בכל זאת כמעט תמיד שמרה על סימן ההיכר האופייני שלה שהוא גוף עגול בעל קרן אחת (single cut-away). הגוף עשוי מעץ אדום (Mahogany) ועליו חלק עליון (כיסוי) מעץ האדר (maple top). מתוך העיצוב הזה נגזרו גם דגמים בעלי שתי קרניים (Double Cutaway - DC) ודגמי SG (Spanish Guitar) המוכרים מהרוק הכבד.

צוואר הגיטרה (המיוצר מעץ אדום Mahogany) מחובר לגוף בהדבקה לתוכו (בניגוד ל Fender Stratocaster למשל, בו הצוואר מחובר לגוף בעזרת ברגים). שיטת חיבור זו תורמת לכך שהססטיין (sustain), משך התהודה של תו אחד - מתארך. אורך הצוואר הוא בדרך כלל 63 ס"מ - זהו אורך קצר יותר מאשר ברוב הגיטרות החשמליות ובזכות זה המיתרים מתוחים פחות והפרטים צרים יותר. הדבר מקל מעט את הנגינה ולצליל נוסף עומק. מכונות הכיוון מותקנות בראש הגיטרה לפי שיטת ,"3+3" זאת אומרת שלושה מצד אחד ושלושה מצד שני. ראש הגיטרה מחובר לצוואר הגיטרה בזווית מה שיוצר יותר לחץ על העץ, מדרבן אותו "להדהד" ומשיג ססטיין ארוך יותר.

טכנולוגיה:
ברוב הדגמים האלקטרוניקה מיוצגת על ידי זוג פיק-אפים מסוג המבאקר תוצרת חברת גיבסון. כל אחד מהם נשלט על ידי כפתור עוצמה וכפתור כיוון טון ובורר הפיק-אפים. הבורר הוא ידית תלת מצבית המאפשרת צליל מפיק-אפ הברידג' ("התחתון"), פיק-אפ הצוואר ("העליון") או שני הפיק-אפים יחד.

שיטה מעניינת של פיק-אפים מיושמת בדגם - LP Studio Lite M-III פיק-אפ סינגל נוסף (middle position) נמצא בין שני ההאמבקרים ובורר המצבים מסוגל להעביר את ההמבאקרים למצב שבו הם נשמעים כמו סינגלים.

הגשר שמחזיק את המיתרים בדרך כלל קבוע ולא מותקן בו טרמולו. מבנה כזה מספק את הלחץ האופטימלי על העץ שממנו בנוי גוף הגיטרה והתנודה המהדהדת שלו יוצרת את הסאונד ה"לס-פולי" האמיתי שהוא "רך וחם" אבל בו זמנית בעל עוצמה, ססטיין ומתאים באופן מצויין לנגינה עם אפקט אוברדרייב.

כדאי להזכיר בקצרה את חברת אפיפון (Epiphone), חברת בת של גיבסון (נקנתה על ידה בשנות החמישים), המייצרת דגמי לס פול דומים מאד. ההבדל קיים בכל זאת בדגמים שאינם מיוצרים בארצות הברית וסובלים מאיכות חומרים נמוכה יותר.

אין מה לומר, הלס פול היא קלאסיקה אמיתית ושם דבר בעולם הגיטרות. השפעתה על יצרני ודגמי גיטרות אחרים בולטת מאוד, כמו גם תרומתה לנגינה של גיטריסטים רבים ולעיצובם של סגנונות מוסיקה שאפשר והיו נשמעים לגמרי אחרת בלעדיה.